את קולטת שהגעת לחודש שמיני להריון. העובר בשבוע 33 גדל ונכון שעדיף לא ללדת בשלב זה אבל הוא כבר מספיק גדול ועוד מעט בשל לחיות גם מחוץ לרחם המוגן. זה השלב בו הריאות הופכות לבשלות ואם את בסיכון ללידה מוקדמת יתכן שיתנו לך זריקה להבשלת הראות.
התפתחות העובר בשבוע 33
העובר ממשיך לגדול ואורכו כ 44 סנטימטר. כזכור יש הבדל בין עובר לעוברית - וההבדל במשקל ובאורך. עובר ממוצע ישקול כ 1.800 קילו והוא כבר מלא יותר בשכבות שומן ועורו פחות מקומט. ברוב במקרים העובר כבר מונח כשראשו כלפי מטה, ואם לא אולי יציעו לך לעשות היפוך של העובר ברחם. הראש מטה הוא התנוחה הנוחה יותר ללידה ולכן יבדקו את מנח העובר בבדיקת אולטרסאונד להערכת משקל. וגם השליה תופסת בשלב זה את מקומה הסופי יחסית לפתח.
מה קורה לאישה בשבוע 33
את ממשיכה לגדול והרחם תופס מקום נרחב בבטן. קצת קשה לנשום וקצת קשה להירדם בלילה, גם בגלל חלומות וקצת מחשבות על הלידה.
אין בדיקות מיוחדות בשלב הזה מלבד הערכת משקל, אבל תרגישי חופשי להגיע לרופא המטפל בך עם שאלות או חששות. חשוב שאם את מרגישה פחות תנועות או מרגישה רע, לא לשמור על התחושות אלא לשתף רופא.
זהו שלב בו חלק מהנשים מרגישות צירים. ברוב הפעמים אלו הם צירים מדומים. צירים מדומים או בשמם הרפואי צירי בריקסטון היקס, הם צירים המגיעים בדרך כלל בסוף ההריון החל משבוע 27, הם מרגישים כמו התקשות בבטן, מלווים בכאב, אבל הם לא צירים המובילים ללידה. ברקסטון היקס הקרויים על שם הרופא שזיהה אותם לראשונה, נגרמים ממתיחת שרירי הרחם ממש כמו צירי הלידה האמיתיים. צירי ברקסטון עוזרים לגוף להיערך ללידה על ידי מתיחה והרפיה של שרירי הרחם, אף שהם אינם גורמים לפתיחה של צוואר הרחם
צירי בריקסטון היקס הם לא סדירים ובדרך כלל מפסיקים במנוחה או בשתייה מרובה. הרפיה, או אמבטיה ושכיבה על הצד יעצרו אותם, לעומת צירים אמיתיים שימשיכו ויתגברו גם במנוחה.
צירים מדומים חלשים יותר מצירי לידה וקצרים יותר. אם זו לידה ראשונה קשה באמת להשוות לדבר האמיתי, אבל אם את מרגישה שהם חזקים מאד ולא נרגעים במנוחה, כדאי להתייעץ עם רופא.
כדאי לחשוב בשלב זה על קורס הכנה ללידה - על קורסים להכנה ללידה ניתן לקרוא כאן
מה עוד כדאי לדעת על שבוע 33
עיסוי פירנאום - פרינאום הוא האזור המפריד בין פי הטבעת לבין הנרתיק ויש לידות בהן הפירנאום נפגע בזמן הלידה מהלחץ ומיציאת התינוק החוצה. קרעים גדולים יוצרים מגוון של בעיות לאחר הלידה כמו בעיה בשליטה בסוגרים, כאבים בזמן קיום יחסי מין ועוד. ישנה המלצה של חלק מהמילדות והדולות לבצע עיסויים באזור.
טחורים – העיכול איטי יותר בשלב זה של ההריון והוא לעיתים יוצר תופעה של עצירות. גם עלייה בנפח הדם, עלייה ברמות הפרוגסטרון, הגורם להחלשת שרירי הגוף (כן וגם שרירי פי הטבעת) והלחץ של הרחם הגדל והעובר ,יכולים ליצור טחורים. מה שנשאר זה לשתות הרבה, לדאוג לעשות פעילות גופנית מתונה ובעיקר לדאוג לתזונה עשירה בסיבים.
צרבת - ההורמונים המשתנים בהריון יוצרים רפיון קל בשרירים ולכן השוער, החוסם את מעבר מיצי העיכול לוושט רפוי קצת יותר. במקביל בסיום ההריון הלחץ של התינוק על הבטן לקראת סוף ההריון לא תמיד נעים, והלחץ יכול ליצור צרבת.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה רפואית או המלצה לנקיטת הליך רפואי ואינו מחליף בשום אופן יעוץ רפואי. בכל עניין רפואי יש לפנות לרופא כנדרש. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.
